פסק-דין בתיק פש"ר 962-08

א.         מבוא

1.         החייב, יליד 30/11/1973, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 22/12/2008.

2.         ביום 25/2/2009 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 938,965 ש"ח ל- 41 נושים.

3.         בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 300 ש"ח ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

4.         נכון למועד עריכת חוות דעת המנהל המיוחד ביום 27/01/2010 הוגשו כנגד החייב 26 תביעות חוב בסך 695,573 ש"ח מהם סך של 2,989 ש"ח נדרש בדין קדימה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

5.         החייב נחקר ביום 26/10/2009. אשר לאסמכתאות על משלוח הודעות לנושים בדבר צו הכינוס אלו צורפו לתשובת ב"כ החייב שהוגשה לתיק זה ביום 6/01/2013. מאסמכתאות אלו עולה כי החייב או בא כוחו שלחו הודעות לנושים על צו הכינוס רק בחודש ספטמבר 2011 למעלה משנתיים ממועד צו הכינוס. עניין זה מהווה הפרה בוטה של חובות החייב בהליך   וצוין על ידי המנהל המיוחד בתשובתו הסופית עובר לכתיבת פסק דין זה מיום 25/03/2013.

6.         במעמד חקירתו נדרש החייב להמציא מסמכים נוספים ורק חלקם הומצאו עד מועד כתיבת פסק דין זה. חלקם אף לא הומצא לאחר מכן ועד היום.

7.         הזמן הרב שחלף ממועד תחילת ההליכים נוצל על ידי החייב להגיש מספר הצעות הסדר ואולם בכולם לא פרט החייב המועדים בהם התכוון לבצע התשלומים המוצעים על ידו. בשל כך לא אושרו הצעות ההסדר אף כי מלכתחילה היתה נכונות לשקלן בכובד ראש. משכך לא היה מנוס ממתן פסק דין בתיק זה.

ב.         גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1.         החייב טוען כי הסתבכותו החלה בשנת 1998. החייב טען כי בין השנים 93-98 ניהל בהצלחה סופרמרקט בכפר מגוריו ואולם בשנת 1998 החלו עבודות סלילת כביש ראשי בסמוך לעסקו דבר שארך כשנה וחצי.

            החייב טען כי עבודות אלו פגעו אנושות בעסקו וחלה ירידה משמעותית בהכנסותיו. החייב טען כי נתקע עם סחורה שפג תקפה אותה לא יכול היה להחזיר לספקים וגם לא היה ביכולתו לשלם להם.

            החייב תולה הסתבכותו רק בעניין זה. כך טען בחקירתו וכך בתשובתו לעמדות בעלי התפקיד בעניינו ביום 6/01/2013.

            החייב טען כי פנייתו לעירייה לפצותו על נזקיו לא הניבה דבר.

ג.          עמדת בעלי התפקיד באשר לגרסת החייב בנוגע להסתבכותו בחובות

1.         בעלי התפקיד טענו בדוחות מטעמם כי גרסת החייב אותה מסר בחקירתו ובתצהיר הנספח לבקשתו חלקית ולא הוכחה. נטען כי די בעובדה שחלק ניכר מתיקי ההוצל"פ שנפתחו נגד החייב נפתחו בשנים 2007-2008 כדי ללמד שהסתבכותו הכלכלית של החייב אינה רק בשל התדרדרות עסקו בשנת 1998.

2.         בעלי התפקיד טענו כי החייב לא גילה מלכתחילה כי הוא רשום כדירקטור בשתי חברות. לגבי אחת מהם לא יכול היה למסור פרטים. לגבי חברה אחת ששימשה למכירת כלי בית טען כי עבד בה זמן קצר כרוכש סחורה.

            החייב לא המציא מסמכים בנוגע לחברות אלו ולא הבהיר מדוע היה מורשה חתימה בחשבון החברה ובנוסף נתבע אישית על שיקים שמשכה אותה חברה ולא נפרעו.

3.         עוד הוברר כי החייב חתם כערב לבקשת אחיו בגין חשבון שנפתח בחברת פרי ויטה  לסופרמרקט של אחיו וזאת עבור רכישת סחורה עבור הסופרמרקט. החייב עשה כן פעם נוספת לספק נוסף של אותו סופרמרקט השייך לאחי החייב לשטוביץ שמשון בע"מ.

            כמו כן הוברר כי החייב מסר פנקס שיקים מחשבון שפתח בבנק הפועלים לשימושו של חברו. החייב לא המציא תדפיסי חשבון בנק זה. החייב שב ומסר פנקס שיקים מחשבון נוסף שפתח בשנת 2005 בבנק לאומי לאחיו ולחברו וגם משם נמשכו שיקים שחוללו. גם כאן לא המציא החייב תדפיסי בנק נדרשים.